נִפְגְּעֵי פּוֹלְיוֹ– חוק הפוליו

נפגעי הפוליו הינם אנשים שנפגעו בשנות החמישים בעודם ילדים מחיסון שקיבלו נגד מחלת הפוליו.

חוק הפוליו אושר בכנסת בשנת 2007. משמעות חוק הפוליו היא שכל אזרח שיוכיח שנפגע במחלת הפוליו בישראל יקבל פיצוי כספי בגין מצבו הרפואי אשר ישולם באמצעות המוסד לביטוח לאומי. כיום רוב חולי פוליו סביב גילאי ה-60 ורבים מהם מתחילים לסבול מתופעה הנקראת "פוסט פוליו" שזהו מצב בו השרירים שנפגעו נחלשים מאד ומזדקנים ומכאן החשיבות לניצול מרבי של הזכויות העומדות לרשותם.

ע"פ חוק הפוליו שחוקק בכנסת  נפגעי הפוליו יקבלו הן פיצוי חד פעמי והן קצבה חודשית או מענק.

אחוזי הנכות לקבלת הזכאות נקבעים על פי תקנות הביטוח הלאומי ונקבעים בוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

התשלומים המגיעים לנפגעי פוליו:

פיצוי חד פעמי – נפגע שעקב מחלת הפוליו נקבעה לו נכות רפואית יציבה הנובעת ממחלת הפוליו, תשלם לו המדינה פיצוי חד- פעמי כדלקמן: (הסכומים מעודכנים נכון ל01.01.2020)

עד 74% נכות – סכום של 61,5585 ₪.

75-94% נכות – סכום של 123,120 ₪.

95% נכות ומעלה – סכום של 147,743 ₪.

קצבה חודשית או מענק

נפגע שעקב מחלת הפוליו נקבעו לו 100% אחוזי נכות רפואית, זכאי לקצבה חודשית (בנוסף לפיצוי החד פעמי) בסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע (כ- 5,276 ₪ בחודש).

אחרים שנקבעו להם אחוזי נכות בין 20% ופחות מ-100% זכאי לקצבה חודשית בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו בוועדה

שימו לב, נפגעי פוליו שמקבלים קצבת ניידות ו/או קצבת נכות כללית יוכלו לקבל את קצבת נפגעי פוליו בנוסף לקצבה אותם הם מקבלים היום. הקצבה תינתן גם במקביל לקצבת הזקנה לה יהיה זכאי הנפגע.

החמרת מצב לנפגעי פוליו

חוק הפוליו מאפשר גם הליך של החמרת המצב הרפואי במידה וחלו שינויים במצבו של החולה ממחלת הפוליו.

את הבקשה להחמרת מצב ניתן להגיש תוך חצי שנה מהמועד בו נקבעו אחוזי הנכות בוועדה של הביטוח הלאומי, ובתנאי שההרעה במצב בריאותו של החולה עלתה ב- 10% נכות לפחות.