נְכוּת נַפְשִׁית

נכות נפשית עלולה לנבוע מסוגים שונים של הפרעות ומחלות נפש, שנגרמו כתוצאה ממחלה, טראומה או פציעה. הנכות נגרמת כתוצאה של הפרעות נפשיות בדרגות שונות- החל מחרדה קלה ועד למחלות קשות הפוגעות בתפקודו החברתי של החולה וביכולת התעסוקה שלו, ומחייבות טיפול והשגחה ואפילו אשפוז.

זכויותיהם של אנשים עם נכות נפשית

בתחום הנכות הנפשית, זכויות נפגעי הנפש מעוגנות במספר חוקים שחוקקו בישראל, שאחד החשובים שבהם הוא חוק הביטוח הלאומי. חוק זה מאפשר לחולים, וביניהם גם לנפגעי נפש, ובהתאם לגובה הנכות הנפשית, לקבל קצבת נכות, לקבל שיקום מקצועי שבמסגרתו ניתן גם לקבל מימון מלא ללימודי מקצוע וסיוע בהשמה בשוק העבודה, לקבל קצבת שירותים מיוחדים הכוללת עזרת מלווה, וכן הטבות והקלות במיסים. אדם עם נכות נפשית החל מגובה מסוים זכאי לקבל גם שירותי סל שיקום ממשרד הבריאות, הכוללים עזרה בדיור מוגן, סיוע בליווי תעסוקתי, מועדונים חברתיים, מימון של טיפולי שיניים ומינויו של אדם שיהיה אחראי לתאם בין הטיפולים והשירותים השונים.

סוגי נכויות נפשיות בהתאם לסעיפי  ביטוח לאומי (33, 34)

ביטוח לאומי מבחין בין סוגי נכויות שונות, בהתאם להן נקבעים אחוזי נכות נפשית בביטוח לאומי. בנושא זה, סעיפים 34 ו-33 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956, הם הרלוונטיים.

סעיף 33  דן בהפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה, תסמונות פסיכוטיות מוחיות והפרעה סכיזואפקטיבית. אחוזי הנכות במקרים אלה תלויים בחומרת המחלה, תפקודו החברתי של החולה, הטיפול התרופתי שנוטל, משך ההפרעה וכמות ההתקפים, מספר האשפוזים, משך תקופת הנסיגה במחלה ועוד. מצב המאופיין בסימנים שליליים קלים-בינוניים עם צורך בטיפול תרופתי  קבוע והגבלה בינונית בכושר העבודה מזכה ב-25% נכות. לעומת זאת, מחלה פעילה הכרוכה באשפוז פסיכיאטרי מלא או בהשגחה מתמדת, תזכה ב- 100% נכות.

סעיף 34 עוסק בהפרעות נוירוטיות והפרעות במצב הרוח כדוגמת דיכאון, חרדה, הפרעה דו-קוטבית ("מניה דפרסיה"), הפרעת דחק בתר חבלתית ("פוסט טראומה"), והפרעות נפשיות אחרות שאינן מוגדרות כהפרעה פסיכוטית. תקנות הביטוח הלאומי על פי רוב מחמירות ביותר בנוגע להפרעות אלה, ותובעות הוכחות מוצקות לקושי התפקודי – חברתי, מקצועי או תעסוקתי. גם סעיף זה דן בדרגות חומרה שונות, לדוגמה: נסיגה מלאה של המחלה עם הפרעה קלה בתפקוד החברתי-נפשי והגבלה קלה-בינונית בכושר העבודה מקנה 10% נכות בלבד. בהפרעה אקטיבית עם פגיעה קשה בכושר העבודה ובתפקוד נפשי וחברתי, או במקרה שקיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי לאורך זמן, ייקבעו 70% נכות נפשית. במקרים בהם מצטרפת גם נכות פיזית, ניתן להגיע גם ל-100% נכות תפקודית

ההבדל בין נכות נפשית זמנית לבין נכות נפשית צמיתה

קיים הבדל משמעותי בין קביעת נכות זמנית לבין קביעת נכות לצמיתות. נכות נפשית זמנית היא כזו הנקבעת לתקופה מסוימת, כאשר מומחי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי מעריכים שהחולה צפוי להחלים או שמצבו עשוי להשתפר. במקרה שכזה, תוענק לחולה קצבה זמנית, ובתום תקופת הנכות הזמנית, הוא יזומן לוועדה רפואית נוספת. בהתאם לבדיקה ולמסמכים רפואיים עדכניים, זו תקבע אם מצבו נותר כשהיה, או השתפר במידה שמפחיתה את שיעור הנכות הנפשית.

נכות נפשית מעבודה

כאשר אדם נפגע פיזית בתאונת עבודה שכתוצאה ממנה מתפתחת גם נכות נפשית, לאחר הכרת הנכות הנפשית כפגיעה בעבודה, הדיון יסוב על גובה אחוזי הנכות הרפואית.

בתביעת עובד על נכות נפשית, המוסד לביטוח לאומי יכיר בהפרעה הנפשית כנובעת מתאונת עבודה, כאשר יוכח כי ישנו קשר סיבתי בין הנכות לבין אירוע נקודתי בלתי צפוי שהתרחש במהלך עבודת התובע בזמן ובמקום מוגדרים. כלומר, יש להוכיח שהנזק הנפשי נגרם לתובע עקב אותו אירוע החורג משגרת עבודתו הרגילה. אירוע שכזה יכול להיות מריבה קשה בעבודה, הרעת תנאים, פיטורים, מצב לחץ נקודתי וכיו"ב. להבדיל, כאשר מדובר במתח או בלחץ מצטבר (להבדיל מנקודתי) שהוא שגרם להפרעה נפשית ולנכות נפשית, המוסד לא יכיר בכך כתאונת עבודה.

יש לציין כי עובד שסבל מבעיה נפשית כלשהי בעבר, וחלה החמרה במצבו הנפשי עקב אירוע מיוחד בעבודה – ניתן יהיה להכיר בהחמרה זו כתאונת עבודה.

מימוש זכויות במקרה של נכות נפשית

מימוש הזכויות יכול להיעשות באמצעות הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי.

קביעת נכות רפואית באמצעות הליך תביעה לקצבת נכות מביטוח לאומי שנעשה מול ועדה רפואית של המוסד, תקפה הן לסל השיקום של משרד הבריאות והן להטבות מגופים אחרים, שחלקן אף לא מותנה בזכאות לקצבת נכות.

ישנן זכויות שונות שמוענקות בגין נכות רפואית שנקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי, גם לנפגעים שלא נמצאו זכאים לקצבת נכות. לדוגמה, אדם שנקבעו לו לפחות 20% נכות נפשית קבועה, יהיה זכאי לשיקום מקצועי ולסיוע בלימודים. אם לנפגע נפש נקבעו 100% נכות רפואית (או 90% ומעלה בחישוב מיוחד) הוא עשוי לקבל פטור ממס הכנסה כמו כן הוא עשוי להיות זכאי לסיוע בשכר דירה, הנחה בארנונה ועוד.

כיום, נהגים שסובלים מהפרעות נפשיות מסוימות יכולים לקבל תו נכה כתוצאה מקיומה של הנכות הנפשית . על מנת להוכיח את זכאותם לתו, הם יצטרכו להציג את השפעת הנסיעה על מצבם הנפשי, וכן בעיות רפואיות אחרות שמקשות עליהם בהליכה מרובה או למקומות מרוחקים

פגישה עם מומחים לזכויות רפואיות עשוי לקדם את מימוש הזכויות הללו ואחרות בצורה משמעותית.

קבלת קצבת נכות נפשית במסגרת תביעה לביטוח לאומי

אנשים עם נכות נפשית שאינם מסוגלים להתפרנס, זכאים לקבל קצבת נכות כללית וכן שירותי סל שיקום ממשרד הבריאות, במידה שוועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה להם 40% אחוזי נכות נפשית ומעלה. במקרי סכיזופרניה ניתן לקבוע נכות וזכאות לשירותי סל השיקום ללא זימון לוועדה רפואית

יחד עם זאת, כדי לקבל קצבת נכות נפשית מן המוסד צריך קודם כל להכיר בנכות. קבלת ההכרה כרוכה בתהליך לא פשוט הדורש סבלנות והבנה מקצועית רפואית. סיוע מצוות רפואי  עשוי לקצר את התהליך ולהקל על הנפגע. בכל מקרה של תביעת נכות נפשית, ביטוח לאומי דורש מהחולה  להציג הערכה מפסיכיאטר שבדק אותו והעריך את מצבו הנפשי. מי שמצויד בהערכה כזו יכול למלא טופס 7801 – תביעה לקצבת נכות כללית. כשמדובר בילד עם נכות פסיכיאטרית, הוריו יצטרכו למלא טופס 7821  – תביעה לגמלה לילד נכה. יש לצרף לתביעה כל מסמך רלוונטי למחלה, לרבות המלצות מומחים, רשימת תרופות, מסמכים המוכיחים פגיעה בהשתכרות וכיו"ב

באם הגשתם תביעה, תזומנו לוועדה רפואית שתבחן את טענותיכם ותתייחס באופן מעמיק וקפדני לקביעת שיעור הנכות הנפשית. הוועדה תבחן את הליקוי ותקבע את חומרתו ואת השפעתו על תפקודכם היומיומי. אחוזי הנכות ייקבעו על ידה בהתאם ויסתמכו על בדיקה רפואית, מסמכים וצילומים

בנושא קצבת נכות כללית ניתן לקבוע דרגת אי כושר, לפיה ייקבע אם יש זכאות לקצבה, במקרים בהם הוועדה הרפואית קבעה 40% נכות נפשית, או 60% נכות במקרה של כמה ליקויים , או 50% לפחות כשמדובר בעקרת בית. חשוב לציין כי היו מקרים בהם המוסד לביטוח לאומי אישר זכאות לקצבת נכות כללית גם כשהנכות הנפשית הייתה פחותה מ-60%, לפיכך יש חשיבות רבה להסתייע במומחים לזכויות רפואיות לפני הכניסה לתהליך.

הסקירה בוצעה על ידי ד"ר עמיר פרומן