מחלת גרייבס -מה זה?
מחלת גרייבס היא הגורם הנפוץ ביותר לפעילות יתר של בלוטת התריס. בלוטת התריס ממוקמת בחלקו הקדמי של הצוואר, היא מייצרת ומפרישה הורמונים שיש להם השפעה גדולה מאוד על כל ההיבטים של חילוף החומרים בגוף. שני הורמונים המכילים יוד מיוצרים ומופרשים על ידי בלוטת התריס, תירוקסין ותריודותירונין. הורמוני בלוטת התריס חשובים לחילוף החומרים ולשליטה בקצב הלב. המחלה מתפתחת כאשר מערכת החיסון תוקפת בטעות את בלוטת התריס ובכך נגרם ייצור מוגבר של הורמון תירוקסין T4.
המחלה עלולה לפגוע גם ברקמות שמאחורי העיניים ובחלקים מסוימים בעור. ועלולה להגביר את קצב חילוף החומרים בגוף ולגרום לעוד בעיות בריאותיות.
מחלת גרייבס בדרך כלל אינה מחלה שמסכנת חיים. אמנם היא עלולה להתפתח בכל גיל הן בקרב גברים והן בקרב נשים, אך מחלה זו נפוצה יותר בקרב נשים ומתחילה לרוב אחרי גיל 20.
אין דרך למנוע ממערכת החיסון לתקוף את בלוטת התריס, אך הטיפולים במחלה עשויים להקל על סימפטומים ולהפחית את ייצור תירוקסין.
חשוב שתדעו
למחלת גרייבס השלכות בריאותיות בדרגות חומרה שונות, המשפיעות בצורה כזו או אחרת גם על תפקוד החולה, חולים רבים יכולים לקבל אחוזי נכות ולממש זכויות רפואיות בגין המחלה.
כיצד מאבחנים מחלת גרייבס?
שלל התסמינים של המחלה, כפי שתוארו, מביאים את החולים לרופא, לרוב עקב עצבנות, עייפות בלתי מוסברת , שינויים במצב הרוח, או תחושה של דפיקות לב ועלייה בלחץ הדם. לעיתים הצוואר הנפוח או בלט עיניים הם הסימן הראשון. רופא מנוסה יחשוד במחלת גרייבס אפילו לאחר הסתכלות בחולה וביתר שאת לאחר שיבדוק אותה (או אותו) וישים לב לרעד עדין בידיים, דופק מהיר, הזעה וסימנים אחרים.
כדי לאשר את האבחנה מבצעים בדיקות דם ריכוז הורמוני בלוטת התריס (3T,4T ) וכן TSH, ובדיקת נוכחות של נוגדנים לבלוטת התריס. במקביל לבירור ההורמונלי מבצעים בדיקות דימות של בלוטת התריס. אולטרסאונד של הבלוטה ומיפוי הבלוטה בעזרת סמן המכיל יוד 131 (יוד רדיואקטיבי).
מימוש זכויות רפואיות לחולי גרייבס
כפי שניתן להבין מכל האמור, מחלת גרייבס יכולה לפגוע במערכות ובאיברים שונים, ולבוא לידי ביטוי בסוגי תסמינים שונים אצל כל חולה. כיוון שלמחלה השלכות בריאותיות בדרגות חומרה שונות, המשפיעות בצורה כזו או אחרת גם על תפקוד החולה, חולים רבים יכולים לקבל אחוזי נכות ולממש זכויות רפואיות בגין המחלה.
בכל הקשור למחלת גרייבס המוסד לביטוח לאומי יבחן, באמצעות הוועדות הרפואיות, מהי השפעת המחלה על החולה, איזה בעיות בריאותיות נגרמו לו בעקבותיה, מהם הסימנים הקליניים, האם הוא מקבל טיפולים רפואיים ואיזה, האם ובאיזו מידה המחלה משפיעה על כושר העבודה וההשתכרות של החולה.
על פי המענה לתשובות אלה ובהתבסס על המסמכים הנכונים, הוועדה הרפואית תקבע את שיעור הנכות של החולה, ומתוך כך גם אלו זכויות מגיעות לו, החל מקצבת נכות ועד להטבות מגופים שונים, פטור מאגרות וכו'
חולי גרייבס רבים אינם מודעים לזכויותיהם. גם אלה מבניהם המודעים לכך, לא תמיד מסוגלים, לצד המחלה והטיפול בה, להתמודד גם עם ההליכים הבירוקרטיים למימוש זכויותיהם, לרבות איסוף המסמכים הרפואיים ונתוני השכר והעמידה מול הגורמים השונים. לשם כך חשוב להיעזר בגוף ממקצועי למימוש זכויות רפואיות
מהו הטיפול במחלת גרייבס?
הטיפול הראשוני הוא איזון פעילות הבלוטה באמצעות תרופות המעכבות את ייצור ההורמון. על פי החלטת הרופא המטפל. לרוב נדרשים מספר שבועות עד להשגת איזון הפעילות ההורמונלית ואז נמשך טיפול במינון הנדרש במשך חודשים רבים. אם אין סימני מחלה בעיניים אפשר להמשיך בטיפול ולאחר תקופה ארוכה לנסות ולבדוק האם הבלוטה חזרה לפעילות תקינה. הבדיקה היא באמצעות ריכוזי הנוגדנים וכן ע"י ניסיון לרדת במינון התרופה. בחלק גדול מהחולים לא ניתן להגיע לאיזון קבוע באמצעות טיפול תרופתי בלבד. במקרים אלה נהגו בעבר לנתח ולכרות חלק מהבלוטה או אף את כולה. כיום מעדיפים להרוס את הבלוטה באמצעות מינון קטן של יוד 131. הבלוטה נהרסת בהדרגה ואז המטופל/ת יקבלו טיפול הורמונלי תחליפי לכל החיים.
בחולי גרייבס הסובלים גם מאופתלמופתיה נדרש טיפול ספציפי לבעיה זו. הטיפול יכלול תרופות לדיכוי מערכת החיסון ולעיתים תידרש התערבות ניתוחית כדי לסלק את עודפי רקמת החיבור שהצטברו מאחורי גלגלי העין.
* המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי
הזכויות הרפואיות שלך מגיעות לך!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
מחלת גרייבס
אנדרוקרנולוגיה
