פיברומיאלגיה - מה זה?
פיברומיאלגיה, הנקראת גם דאבת שרירים, היא תסמונת המאופיינת בכאבים כרונים מפושטים בשרירים, במפרקים ובעצמות. הכאב מלווה בתסמינים שונים המזכירים תסמיני שפעת כגון רגישות עזה באזורים שונים בגוף, תשישות כרונית ועוד, כפי שיפורט בהמשך. בשונה ממחלות ראומטולוגיות אחרות, למחלה זאת אין רקע דלקתי. המשמעות המילולית של פיברומיאלגיה בתרגום מלועזית הינה כאב בשרירים וברקמת החיבור. בעבר התסמונת כונתה בשם "מחלת היאפים".
ההערכה היא שכ-5% מאוכלוסיית העולם לוקים בתסמונת, אך מאחר והיא קשה לאבחון, הנתונים הרשמיים מצביעים על שכיחות של כ-2.5% בלבד שהולכת ועולה עם הגיל. המחלה תוקפת בעיקר נשים, אך גם גברים וילדים לוקים בה.
חולים בפיברומיאלגיה נאלצים להתמודד עם הכאב והתסמינים הרבים והבעייתיים לאורך שנים רבות ולעיתים במשך כל חייהם. רבים מהם חווים פגיעה קשה בתפקודם החברתי, המשפחתי והמקצועי ומתקשים לנהל אורח חיים תקין. למרות האמור לעיל וחרף העובדה שמדובר באחת מתופעות הכאב הכרוני השכיחות בעולם, פיברומיאלגיה עדיין מוגדרת בלקסיקון הרפואי כתסמונת ולא כמחלה, והמידע לגביה דל.
מה הם התסמינים של פיברומיאלגיה?
חולי פיברומיאלגיה סובלים מתסמינים שונים המופיעים ברמות חומרה שונות:
כאבי שרירים, מפרקים ועצמות – זהו התסמין הנפוץ של המחלה, ובהתאם לכך התסמונת נקראת דאבת שרירים או בקיצור דאבת. הלוקים בפיברומיאלגיה מתלוננים על כאבי שרירים, קושי בביצוע פעולות שדורשות הפעלת שרירים, ורגישות גבוהה בצידי הגוף ובנקודות נוספות. הכאבים הקשים הינם כרונים, (התקף פיברומיאלגיה יכול להמשך למעלה מ-3 חודשים), מפושטים בכל הגוף, בעיקר ברגליים, בידיים, בגב ובצוואר, ומזכירים כאבי גוף שמאפיינים שפעת. הם לא חולפים או משתפרים בזמן מנוחה ואף מחמירים בלילה ובבוקר.
עייפות עד כדי תשישות כרונית – חולי פיברומיאלגיה חשים עייפות בינונית עד כדי תשישות קשה במשך רוב הזמן.
לפיכך הם מתקשים לנהל אורח חיים נורמטיבי, לעבוד ולפרנס את עצמם ואת משפחתם, לבצע משימות יומיומיות, לשמור על ריכוז ועוד.
דיכאון, חרדה ושינויים במצב הרוח – כ-20% מהחולים סובלים מהפרעה דכאונית. הפרעות שינה – קשיים בהירדמות ו/או שינה בלתי רציפה המלווה ביקיצות מרובות.
כאבי ראש וסחרחורות.
נמלולים ועקצוצים בגוף.
רגישות לסביבה – רגישות לגירויים שונים כמו רעש, אור, ריח, שינויי טמפרטורה ועוד.
הפרעות קוגנטיביות – בעיות זיכרון, קשיי ריכוז ועוד.
בעיות עיכול – שלשול, עצירות,נפיחות בבטן ועוד.
תכיפות בהטלת שתן.
חשוב שתדעו
ניתן לקבוע נכות רפואית על סעיף פיברומיאלגיה. לחולי פיברומיאלגיה עשויים להיקבע בין 10% ל-40% נכות רפואית, בהתאם לחומרת המחלה. הזכאות לקצבת נכות כללית מותנית בקביעת דרגת אי כושר בשיעור של 50% לפחות. ישנן זכויות שונות שניתנות בגין נכות רפואית, גם למי שלא נמצאו זכאים לקצבת נכות.
הגורמים:
עד היום לא ברור מהם בדיוק הגורמים לתסמונת הדאבת, וזוהי עוד אחת מן הבעיות הרבות המקשות על הסובלים ממנה, שכן הרפואה אינה מבינה לחלוטין את שורשי ההפרעה ומתקשה לאבחנה. ההנחה היא שהתסמונת מתפרצת כתוצאה משילוב של מספר גורמים: כנראה שיש לה רקע גנטי, מאחר ואצל אנשים רבים הלוקים בה יש היסטוריה משפחתית של המחלה. כמו כן, נמצא קשר בין התפרצות המחלה לבין טריגרים כמו אירועים טראומטיים – חבלות פיזיות בראש או בעמוד השדרה, תאונות, זיהומים ויראליים כדוגמת מחלת הנשיקה, וכן מצבי לחץ נפשי אקוטיים וכרוניים. נראה כי התפרצות של המחלה נובעת כתוצאה משילוב בין גורמים גנטיים לבין טריגרים כמתואר.
כיצד מאבחנים פיברומיאלגיה?
קיים קושי משמעותי באבחון המחלה, והמחקרים רפואיים שנערכו עד כה, לשם מציאת קריטריונים לאבחון, אינם מניבים ממצאים חד משמעיים. כתוצאה מכך, מצד אחד ישנם אנשים המאובחנים כסובלים מפיברומיאלגיה רק מכיוון שאפשרויות אחרות נשללו, ולעומת זאת יש כאלה הלוקים בתסמונת מבלי לדעת שמדובר בה ומבלי להיות מודעים להכרה (החלקית והאיטית) של הממסד הרפואי בקיומה.
עד היום אין בדיקה ספציפית לאבחון מחלת הפיברומיאלגיה, כך שהאבחנה, על פי רוב, מבוססת על תלונות המטופלים ועל ממצאי הבדיקה הגופנית. לעיתים מבצעים בדיקות דם לאיתור נוגדנים למחלות ראומטולוגיות ודלקתיות אחרות כדי להבחין בינן לבין פיברומיאלגיה. כאשר התוצאות הינן תקינות, אותן מחלות נשללות, ועל דרך השלילה נקבעת האבחנה של פיברומיאלגיה.
אנשים רבים הסובלים מהמחלה חווים עם הזמן התדרדרות במצבם הנפשי והפיסי. החרפת המצב והופעת סיבוכים שונים עלולות לנבוע מחוסר המודעות לקיום המחלה, מהחרדה מהבלתי ידוע והבלתי צפוי וכמובן מאי קבלת טיפול הולם. לפיכך, במידה ומופיעים כאבי גוף כרוניים שעלולים להצביע על דאבת, מומלץ לפנות למומחים בראומטולוגיה וברפואת כאב, שיוכלו לספק אבחנה מדויקת ככל האפשר ובהתאם לה לבנות תוכנית ריפוי אפקטיבית.
מימוש זכויות רפואיות מול ביטוח לאומי וקבלת אחוזי נכות לסובלים מפיברומיאלגיה
לאחר הכרת המוסד לביטוח לאומי אשר נכנסה לתוקפה ב- 1/3/22, ניתנת לחולי פיברומיאלגיה זכות להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי שבגינה יוכלו לקבל הכרה בנכות באחוזים בטווח שבין 10% לכדי 40%, כאשר אילו בעקבות המחלה כשלעצמה בעל התביעה מחזיק בנכות אחרת, תוכר הנכות בעלת האחוזים הגבוהים יותר.
כאמור, פיברומיאלגיה היא מחלה כרונית שעלולה לפגוע משמעותית בשגרת החיים ובתפקוד של החולים בה, ולהשליך גם על כושר עבודתם ובהתאם על מצבם הכלכלי. מכיוון שמדובר במחלה המופיעה ברמות חומרה שונות – יש צורך בסיוע מקצועי כשמגיעים למצב של מימוש זכויות. יש חשיבות רבה בהסתייעות מקצועית למימוש מרב הזכויות הרפואיות הקשורות במחלה.
מהו הטיפול בפיברומיאלגיה ?
החולים מטופלים בדרך כלל על ידי מומחי כאב או ראומטולוגים. מכיוון שהגורם הברור לתסמונת אינו ידוע, הטיפולים מתמקדים בעיקר בהקלה על התסמינים, במטרה לשמור על יכולת תפקודם של המטופלים ולשפר את איכות חייהם.
הטיפולים נחלקים ל-2 סוגים מרכזיים:
טיפולים תרופתיים – אלו כוללים משככי כאבים לרבות קנאביס, תרופות כנגד דיכאון וחרדה שמשפיעות הן על הפחתת הכאב והן על התסמינים הנפשיים, וכן תרופות כנגד אפילפסיה שחלקן נמצאו כיעילות בטיפול בפיברומיאלגיה.
טיפולים לא תרופתיים – כוללים פעילות גופנית אירובית סדירה, טיפולי הידרותרפיה ופיזיותרפיה, טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי – CBT, המתבסס על שליטה בתהליכי עיבוד כאב שנעשים באזורים קוגניטיביים במערכת העצבים המרכזית, היפנוזה, תרגול מיינדפולנס (קשיבות) המסייע להתמודדות עם הכאב, דיקור סיני, דמיון מודרך, טאי צ'י ועוד.
* המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי
הזכויות הרפואיות שלך מגיעות לך!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
פיברומיאלגיה – דאבת שרירים
כאב
