דיאליזה – מה זה?
כל תהליכי חילוף החומרים המתרחשים בגופנו, החל מצריכת משקה ומזון, תהליך העיכול, יצירת חלבונים ושומנים על ידי הכבד, ועד לשריפת הסוכרים והשומנים בשרירים כדי לייצר אנרגיה , מותירים אחריהם חומרי פירוק שונים שלגוף אין בהם צורך ויש להוציאם כדי שלא יצטברו ולא ייגרמו נזק.
האברים העיקריים שדרכם חומרי הפירוק השונים מוצאים את דרכם אל מחוץ לגוף, הן הכליות. שני האברים הקטנים האלה, שגודלם כגודל אגרוף, מסננים את כל נפח הדם פעם בכל חמש דקות. הם יודעים לספוג בחזרה סוכרים וחומצות אמינו ומלחים הדרושים לגוף ולהפריש, דרך השתן, את החומרים הנמצאים בעודף.
לכליות יש מנגנון מיוחד של משאבות שמוציאות את חומרי הפירוק שסוננו מהדם כך יוצאים המלחים העיקריים נתרן ואשלגן ועוד חומרים רבים.
מחלות כליה שונות גורמות להרס הדרגתי של רקמת הכליה וכושר הסינון ועמו היכולת לסלק חומרי פסולת מהגוף הולכים ויורדים. חולי כליות מתאימים את התזונה השתייה ואורח החיים לפגמים בפעולת הכליות אך מגיע שלב בו תפקוד הכליות ירוד עד כדי כך שהאדם אינו יכול להמשיך לחיות.
מעט לפני שלב זה מחברים, כיום, את החולים למכשירים המתפקדים במקום הכליות. תהליך הסינון של חומרים דרך ממברנות (קרומים דקים חדירים חלקית) נקרא דיאליזה. לכן המכשירים הפועלים במקום הכליות קרויים מכשירי דיאליזה.
מנגנון הדיאליזה
עקרונית, כל שיטות הדיאליזה מבוססות על עיקרון אחד: חיבור צנרת לוורידים של החולה והעברת דמו לאורך ממברנה שמצידה השני תמיסה המכילה מלחים בריכוזים מתאימים ואז מתבצע שיחלוף המלחים ומומרים אחרים דרך הממברנה ודמו של החולה מתנקה מהם, לעומת זאת מלחים הנדרשים לו חודרים מהתמיסה לדם . הבעיה העיקרית של כל שיטות הדיאליזה היא שהן פסיביות. כלומר הסינון הנדרש אכן מתרחש אבל אין לנו מכשירים היודעים לבצע את פעולת המשאבות השונות הפועלות בכליות. לכן דיאליזה, ככל שתהיה יעילה, מסייעת לחולה להמשיך לחיות אך איכות חייו אינה טובה. הוא נדרש לתרופות ולאורח חיים קפדני כדי לחפות על אי השלמות של תהליך הדיאליזה לעומת הכליה הטבעית.
מתי מתחילים דיאליזה
מבחינה כמותית -חולי כליות נדרשים לטיפול דיאליזה כאשר הכליות מאבדות 85%-90% מכושר התפקוד. אחת הבדיקות החשובות היא רמת הקריאטינין בדם וכן, מידת החומציות של הדם וערך ה-GFR שהוא מדד לקצב פינוי הפסולת ע"י הכליות. קריאטינין הוא חומר שנוצר במהלך פירוק תאי שריר בזמן פעילות גופנית.
חשוב שתדעו
חלק מתוך זכויות מטופלי דיאליזה בביטוח לאומי ובגופים אחרים ניתנות באופן אוטומטי. עם זאת, כדי לממש את מלוא זכויות חולי דיאליזה – המטופלים צריכים לפנות בעצמם לגופים השונים.
מטופלי דיאליזה רבים אינם מכירים את כל הזכויות המגיעות להם מהמוסדות השונים.
מהן הזכויות של מטופלי דיאליזה?
למטופלי דיאליזה יש שגרת חיים לא פשוטה. הטיפולים כרוכים בתופעות לוואי, במגבלות תזונתיות ואחרות, בצורך במעקבים תכופים ועוד. כדי להקל על המטופלים וקרוביהם ולאפשר להם התמודדות מיטבית עם טיפולי הדיאליזה, כדאי מאוד למצות את הזכויות וההטבות המגיעות להם עקב מצבם.
זכויות חולי דיאליזה וההטבות וההנחות השונות המגיעות להם חובקות תחומים שונים: מגוון שירותים רפואיים, קצבאות נכות מביטוח לאומי, זכויות במקום העבודה, גמלת ניידות, גמלת שירותים מיוחדים, הנחות ופטורים ממס הכנסה, תשלומי רשויות ועוד.
מטופלי דיאליזה רבים אינם מכירים את כל הזכויות המגיעות להם מהמוסדות השונים. כמו כן, מטבע הדברים הם מתקשים להכניס לשגרת החיים המורכבת והמתישה שלהם את תהליך מימוש הזכויות. טיפולי הדיאליזה גוזלים זמן רב ודורשים תעצומות נפש – מה שלא מותיר הרבה מקום וכוח להתעסק בבירוקרטיה הכרוכה במיצוי הזכויות. בדיוק משום כך, וכדי לממש את מלוא זכויותיהם, חשוב שמטופלי דיאליזה ייעזרו בגוף מקצועי למימוש זכויות רפואיות, שיפעל עבורם במקצועיות וביסודיות.
בלבנת פורן פועלים למימוש זכויות רפואיות של חולי דיאליזה בצורה המיטבית בעזרת צוות רב-מקצועי רפואי מנוסה. הצוות כולל רופאים, מנהלי לקוח ואנשי מקצוע שיודעים להתנהל מול הגופים השונים ומצוידים בידע והניסיון הנדרשים להצלחת התביעה.
סוגי דיאליזה
המודיאליזה – כשמה כן היא. הדיאליזה , כלומר שיחלוף החומרים דרך ממברנה, מתבצעת במכשיר מכני שלתוכו מוזרם דמו של החולה ולאחר שסונן, בעזרת הממברנה, הדם חוזר אל החולה בעזרת משאבה המחוברת למכשיר. המודיאליזה נעשית בדרך כלל שלוש פעמים בשבוע, כארבע שעות בכל פעם. הפעולה נעשית לרוב במכונים מיוחדים או במחלקות בבתי החולים כיון שנדרשת השגחה צמודה על החולים במהלך הטיפול. קצב השחלוף אינו תמיד אחיד ובמהלך הדיאליזה שיווי המשקל בין הגוף למכונה לא תמיד נשמר. לכן החולים עלולים לסבול מעודף או ממחסור בנוזלים, תנודות בלחץ הדם והפרעות במערכות הגוף השונות עקב שינויים בריכוזי המלחים.
דיאליזה פריטונאלית – בסוג זה של דיאליזה, הנחשב לעדין יותר ויכול להתבצע במסגרת הביתית, סינון הדם מתבצע בתוך גוף החולה. בשיטה זו הממברנה היא הקרום העוטף את המעיים ( הצפק /פריטונאום ), צינורית דקה ורכה מוחדרת לחלל הבטן ונתפרת לדופן הבטן כדי לקבע אותה במקום. דרך צינורית זו מזרימים את נוזל הדיאליזה לחלל הבטן ולאחר שעתיים שואבים את הנוזל החוצה... החדרת נוזל מבחוץ לתוך חלל הבטן כרוכה בסיכון לזיהום. אכן, דלקות של הקרום הפריטונאלי הן הסיבוך השכיח ביותר של הדיאליזה הפריטונאלית. אירוע של דלקת מחייב טיפול אנטיביוטי ממושך. לעיתים קרובות חייבים להפסיק את הדיאליזה לפרקי זמן משמעותיים ואז, לתקופה זמנית מחברים את החולה למכשיר המודיאליזה.
* המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי
הזכויות הרפואיות שלך מגיעות לך!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
דיאליזה
נפרולוגיה
