כף רגל סוכרתית? מה זה?

סכרת היא, כידוע, מחלה  רב מערכתית ומקור לתחלואה מאד מגוונת. אולם, רגל סכרתית היא הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז של חולי סכרת.

התהליך מתחיל בהיווצרות פצע ,לרוב בצורת כיב בכף הרגל, באזורי לחץ כמו העקב או הכרית של אחד הבהונות . הכיב מעמיק, לעיתים קרובות הוא מזדהם. הדלקת מתפשטת לאזורים סמוכים  או שהיא עולה לאזור העקב ואף מעליו.  ללא  התערבות טיפולית ייווצר נמק באזור הכיב הראשוני . הזיהום עלול להתפשט במעלה הרגל ולגרום לזיהום כללי, ואף להלם ספטי ולמוות.

רגל סכרתית היא, עד היום, הסיבה הנפוצה ביותר לכריתת רגליים שלא מתאונות או מפציעות מלחמה.

רגל סכרתית יכולה  להתפתח מפצע שנגרם על יד חבלה חיצונית  או שפשוף מנעל  לא מותאמת או מכיב ראשוני שהתפתח בנקודת לחץ. המכנה המשותף  הראשוני הוא ירידה בתחושת מגע ובתחושת כאב בכף הרגל. לכן החולה אינו מרגיש בדקירה או בשפשוף שגרמו לפצע  אינו מנקה אותם מיד ואינו מטפל בהם. הוא שם לב  לפצע בכף הרגל רק לאחר שהחל שם זיהום ואז הכאב מתעצם.

הסיבה לחוסר הרגישות היא הנוירופתיה הסכרתית. פגיעה בעצבים ההיקפיים בחולי סכרת שהיא, ברוב החולים, הסיבוך הראשון של המחלה המתפתח כעבור שנים ספורות בחולי סכרת מטיפוס 2 (בסכרת מטיפוס 1 הנוירופתיה מתפתחת לרוב  רק לאחר כ 20 שנה).  הירידה בתחושה  "מרדימה" את חוש הזהירות שלנו לגבי המתרחש בכפות הרגלים . כיבים סכרתיים ופצעים בחולי סכרת מזדהמים  בנקל כיון שחלקים שונים של המנגנון  המגיב במהירות לזיהוים ומונע את התפשטותם, פגומים בחולי סכרת.  צע סכרתי או כיב  יכול להזדהם, ולגרום לקטיעת רגל גם כאשר אספקת הדם לרגל תקינה. אולם, במעשנים, בחולים מבוגרים הסובלים מטרשת עורקים  הסיכוי לריפוי הפצעים הסכרתיים קטן עוד יותר .  זרימת דם תקינה  היא חיונית לריפוי פצעים. כאשר היא לקויה יתפתח נמק והסיכון לאובדן הרגל יגדל.

כיון שמנגנוני האזהרה הרגילים, בעיקר תחושת כאב ותחושה לחום מוחלשים בחולי סכרת הם חייבים לפצות  על החסר בתשומת לב רבה יותר לרגליים. הסיבה העיקרים לשכיחות יתר של  הרגל הסכרתית בגברים לעומת נשים היא התרבות של טיפוח כפות הרגלים בנשים לכן הן מזהות כל פגם מוקדם יותר ומטפלות מוקדם.